אתה לא רוצה לראות את החיות

מאת שחר גבאי

היה שמש והיה חם. עמדתי והרחתי את השמש. אמא סגרה את הדלת. נו בוא, היא אמרה. היא היתה ליד השער. אתה לא רוצה לראות את החיות, היא אמרה. יצאתי מהשביל ועמדתי על המדרכה. היתה לה מזוודה ביד. היא היתה קטנה. היא היתה בצבע כסף. תעמוד כאן ואל תזוז, היא אמרה. היא הלכה. הלכתי אחריה. היא עצרה וחזרה אחורה. מוש אמא כבר חוזרת, היא אמרה. תישאר כאן, היא אמרה. תסובב את שגי, היא אמרה. אז נשארתי על המדרכה וסיבבתי את שגי. אמא חצתה את הכביש. היא עברה לצד השני. ראיתי אותה בצד השני של הכביש. היא פתחה את הדלת של האוטו. היא הכניסה את המזוודה לשם וסגרה אותה. משאית גדולה עברה בכביש. אמא נעלמה. היא צפרה חזק וארוך. עצמתי את העיניים וכיביתי מהר את השמיעה עם הידיים. שגי היה בכיס שלי. שרתי עד שמשהו נגע לי ביד. זו היתה אמא. היא אמרה, אני כאן מוש. אחרי זה היא אמרה, די מוש היא הלכה. הורדתי את הידיים והדלקתי את העיניים. בוא נוסעים, אמא אמרה. היא הרימה אותי על הידיים. היא עצרה. מוש אתה כבר גדול, היא אמרה. מוש נהיה לי כבד, היא אמרה. החזקתי חזק בצוואר שלה. היא אמרה, מוש אני לא יכולה אתה כבד לי. היא התכופפה. ירדתי למטה. בוא תן לי יד. נתתי לה יד וחצינו את הכביש. אמא פתחה את הדלת מאחורה. תכנס מוש, היא אמרה. נכנסתי. היא שמה עלי את החגורה וסגרה את הדלת. ואז פתחה עוד דלת וסגרה את הדלת. ילד טוב, היא אמרה. עוד מעט תוכל לראות את החיות, היא אמרה. היה רעש בתוך האוטו והתחלנו לנסוע. הסתכלתי בחלון וראיתי את הבתים והעצים נוסעים אחורה. בהתחלה הם נסעו לאט ואז הם נסעו מהר. הם נמרחו. הסתכלתי על השמיים. הם לא נסעו. אמא היתה מקדימה. שמעתי את הקול שלה אבל לא ראיתי אותה. אני אפתח לך קצת את החלון אבל לא להוציא את הידיים החוצה, היא אמרה. החלון נפתח קצת. נכנסה רוח. היא דגדגה לי בָּפנים. הסתכלתי החוצה על הצורות. אמא אמרה, מוש אתה זוכר את החבר הזה של אמא. הסתכלתי על הצורות. אמא אמרה, הוא נתן לך את האוטו האדום אתה זוכר. הם נמרחו. אמא אמרה מוש אתה תהיה ילד טוב נכון. הם היו בשמיים אבל הם לא נפלו. האוטו עצר. הרגשתי את הזרמים חלש ביד. אמרתי שלום לצורות והסתכלתי קדימה. אמא היתה בתוך המראה. הקול שלה התנגש במראה כשהיא אמרה, אתה תהיה ילד טוב מוש נכון. ראיתי את הפנים שלה במראה. ביד היא החזיקה את הצבע האדום שלה. היד לא היתה בתוך המראה ואז היא נכנסה למראה. היא ציירה עם הצבע על השפתיים. הגענו לחיות, אמרתי. עוד לא, אמא אמרה. עוד מעט נגיע, היא אמרה. היא המשיכה לצייר עם הצבע. ואז היא הפסיקה לצייר עם הצבע. היא שמה את הצבע בתיק ולקחה את המקל של העיניים. הדלת מקדימה נפתחה והיא הכניסה את המקל בחזרה. מישהו נכנס לאוטו וישב איפה שהיה התיק. התיק כבר לא היה שם. לא ראיתי לאן הוא הלך. הרחתי את הריח שלו חזק. הוא אמר, אנחנו מאחרים. אמא אמרה, כן התעכבתי בגללו קצת. הוא אמר, למה תמיד את צריכה להיגרר אתו לכל מקום. אמא אמרה, ששש הוא ישמע אותך. הוא צחק. הוא אמר, הוא לא מבין כלום. אמא אמרה, איזו ברירה יש לי. הוא אמר, היית יכולה להשאיר אותו אצל הבייביסיטר. אמא אמרה, אתה לא מבין. הוא אמר, יש לנו לקוחות חשובים היום. אמא אמרה, אתה חושב שאני לא יודעת את זה. הם שתקו. אמא נכנסה למראה. היא אמרה, מוש אתה זוכר את דוד אמנון. הוא אמר, בטח שהוא זוכר. הוא הסתובב אלי לאחור. הוא חייך. הזרמים היו למעלה ביד. החזקתי חזק את שגי. הוא אמר, נכון שאתה זוכר את דוד אמנון שהביא לך את האוטו האדום. סיבבתי את שגי. אמא אמרה, נו מוש תענה לדוד אמנון. נכון שאתה זוכר, היא אמרה. בטח שהוא זוכר, הוא אמר. אז מה אומרים לדוד אמנון, הוא אמר. החזקתי את שגי חזק וסיבבתי אותו. הוא הסתכל עלי חזק בעיניים. היה להם ריח של גבינה. נו מוש, אמא אמרה. סיבבתי חזק את שגי. הוא הסתובב חזרה. הוא אמר, נחזור מאוחר היום. כן, אמא אמרה. זה יקח כמה שעות, הוא אמר. כן, אמא אמרה. מה תעשי עם התכשיט שלך, הוא אמר. אתה אל תדאג לזה, היא אמרה. אני כן דואג לזה, הוא אמר. זה לקוחות שאנחנו לא רוצים לאבד, הוא אמר. זה לא פעם ראשונה שאני באה אתו, היא אמרה. הוא יתנהג בסדר, היא אמרה. ומה עם הפעם הזו שהוא השתולל, הוא אמר. את חושבת ששכחתי את זה, הוא אמר. השמוק הקטן נשך אותי ביד, הוא אמר. שששש, אמא אמרה. הוא ישמע אותך, אמא אמרה. פחחח, הוא לא מבין כלום, הוא אמר. בלטה, הוא אמר. אתה הפחדת אותו, אמא אמרה. לא היית צריך להרים אותו, אמא אמרה. אמרתי לך שהוא לא אוהב שנוגעים בו, היא אמרה. חוץ ממך, הוא אמר. על הידיים שלך הוא כל הזמן רוצה להיות, הוא אמר. איך אפשר ככה הוא כבר לא תינוק, הוא אמר. הוא מפחד מזרים, אמא אמרה. אני זר, הוא אמר. הוא לא מכיר אותך מספיק טוב, אמא אמרה. תן לו זמן, אמא אמרה. יאללללה, הוא אמר. רק שלא יעשה לנו בעיות היום, הוא אמר. אתה אל תדאג לזה, אמא אמרה. התפקיד שלי זה לדאוג, הוא אמר. כשהוא משחק עם העזים הוא רגוע, אמא אמרה. ערבים מזדיינים, הוא אמר. הם לא ערבים הם בדואים, אמא אמרה. אותו דבר, הוא אמר. הם דווקא נחמדים, אמא אמרה. נחמדים נחמדים עד שהם תוקעים לך סכין בגב, הוא אמר. הם שתקו. היה אור ואז היה עשן. האור נעלם אבל העשן לא. הרחתי את העשן חזק והתחלתי להשתעל. אמא אמרה, תפתח לפחות חלון. החלון נפתח והרגשתי את הרוח חזק. היא התחברה באמצע האוטו עם הרוח שבאה מהחלון שלי. ראיתי איך שהם מתחברות. הזרמים היו למעלה ביד. הסתכלתי מהחלון שלי. הצורות כבר לא היו בשמיים. הם היו ריקים. גם האדמה היתה ריקה. אבל לפעמים היו שם עצים קטנים. הרחתי את העצים כשהם נמרחו אחורה. הוא אמר, אולי כדאי להעביר. אמא אמרה, מה. שמעתי את הרוח שורקת חזק. הוא אמר, כדאי לברר איתם. אמא אמרה, מה כדאי לברר. אמנון תסגור את החלון אני לא שומעת, היא אמרה. הוא סגר את החלון. הוא אמר, אולי כדאי להעביר אותו למוסד. הוא אמר, יש מקומות בשביל ילדים כמוהו. הוא אמר, אי אפשר ככה. הוא שם את היד על הרגל של אמא. אמא הזיזה לו את היד. הסתכלתי על המראה וראיתי את אמא. היא היתה בתוך המראה. ראיתי את הזרמים בעיניים שלה. ואז היא יצאה מהמראה. סיבבתי את שגי. כבר אחת וחצי, הוא אמר. תיכף מגיעים, אמא אמרה. בשתיים כבר הלקוח הראשון, הוא אמר. אל תדאג, אמא אמרה. את צריכה להתארגן עוד, הוא אמר. חמש דקות, היא אמרה. הוא שם את היד על הרגל של אמא. בהתחלה היד לא זזה. אחר כך היא זזה למעלה. שגי היה אצלי ביד ואז הוא נעלם. התחלתי לבכות. אמא אמרה, מוש מה קרה. היא הזיזה לו את היד. אמנון תבדוק מה יש לו, אמא אמרה. מה כבר יכול להיות לו, הוא אמר. כל פעם זה ככה, הוא אמר. הוא הסתובב אלי. הזרמים זרמו חזק למעלה בידיים. מוש מה קרה, אמא אמרה. הוא הסתכל עלי. לא קרה לו כלום, הוא אמר. די די, הוא אמר. הוא שלח את היד אלי. לא צריך לבכות, הוא אמר. היד שלו נגעה בי. בכיתי חזק. נו אמנון תעשה משהו, אמא אמרה. מה את רוצה שאני אעשה, הוא צעק. תרגיע אותו איכשהו, היא אמרה. מוצי מוצי, הוא אמר. הזרמים היו חזק בידיים והם הלכו גם חזק בגב. הרגשתי אותם חזק ובכיתי. כוס אמו, הוא אמר. הוא הסתובב חזרה. האוטו עצר. אמא פתחה את הדלת ויצאה מהדלת. ואז הדלת שלי נפתחה ואמא היתה שם. היא ליטפה לי את המצח. די די מוש הכל בסדר, היא אמרה. איפה שגי, היא אמרה. היא התכופפה והפנים שלה נעלמו ואז הפנים שלה חזרו. גם שגי חזר. לקחתי את שגי והתחלתי לסובב אותו. הזרמים הלכו. אמא סגרה את הדלת ואז נעלמה ואז חזרה מקדימה. היה רעש של דלת והיה רעש של אוטו. המשכנו לנסוע. סיבבתי את שגי והסתכלתי בחלון. האוטו ירד מהכביש ונכנס לחול. נסענו בחול והתחלתי להשתעל. ואז החלון נסגר. הסתכלתי דרך החלון על החול. העננים נסעו בתוך החול עד שהם נעצרו. האוטו עצר. העננים היו שם גדולים. אחרי זה הם הלכו וראיתי את הבית הגדול עם הרבה חלונות. הגענו לחיות, אמרתי. ממש עוד רגע חמודי, אמא אמרה. אמא צריכה קודם להתארגן, היא אמרה. ואז אקח אותך לחיות, היא אמרה. היא הסתובבה. היא פתחה את המזוודה והוציאה ממנה את הגרביים הארוכות. תצא, היא אמרה. אני צריכה להתלבש, היא אמרה. הוא צחק. כאילו שיש פה משהו שלא ראיתי כבר, הוא אמר. תחכה לי בלובי, היא אמרה. הוא פתח את הדלת. את רוצה שאקח את התכשיט לערבים. הוא הסתובב מהר והסתכל עלי חזק. העיניים שלו הכאיבו לי בעיניים. אתה רוצה לבוא אתי תכשיט, הוא אמר. החזקתי את שגי חזק וסובבתי אותו. הוא צחק. העיניים שלו הכאיבו לי בעיניים. הזרמים היו בגב. סובבתי חזק את שגי והסתכלתי לחול. הוא כבר לא עשה עננים. אני אקח אותו, אמא אמרה. טוב, הוא אמר. אל תתעכבי, הוא אמר. לא הסתכלתי עליו. סובבתי את שגי. שמעתי את הרעש של הדלת חזק וכשסובבתי את הראש בחזרה הוא נעלם. אמא היתה שם. היא הורידה את השמלה ושמה את הגרביים הארוכים. הם היו שחורים והיו להם הרבה חורים. ואז היא שמה את השמלה השחורה עם הרצועות. ואז את הנעליים האדומות עם המקלות. ואז היא הסתכלה במראה והוציאה את המקל השחור מהתיק וצבעה אתו את העיניים. ואת הקופסה הקטנה עם החול שגורם לי להתעטש. היא מרחה אותו על הלחיים ואני התעטשתי. ואז היא יצאה מהאוטו. הדלת שלי נפתחה וראיתי שם את אמא. בוא מוש הולכים, היא אמרה. הגענו לחיות, אמרתי. כן, היא אמרה. היא הורידה לי את החגורה ולקחה אותי ביד ויצאנו מהאוטו. מרחוק כבר ראיתי את החיות והם עשו עננים בחול. וראיתי את האישה עם הפנים המקומטות מתקרבת אלינו. היא חייכה וראיתי את השחור בפה שלה. היא שמה את היד שלה על היד שלי. היה לה ריח של לחם. הרגשתי את שגי בתוך הכיס. אמא התכופפה אלי. אתה תהיה ילד טוב נכון מוש, היא אמרה. אמא צריכה ללכת עכשיו לעבודה, היא אמרה. אתה תלך לשחק עם לילה ועם החיות וכשתגמרו לשחק אמא תחזור, היא אמרה. היא הוציאה את היד שלה מהיד שלי. הכנסתי את היד לכיס והוצאתי את שגי. ואז היא נכנסה לאוטו ושמעתי את הרעש והאוטו נסע.

הסתכלתי על העננים וסיבבתי חזק את שגי.